אורך הסרט : 12 דקותמערך שיעור מצורף
קיטי ואוטו סושני גדלו בווינה, מרחק רחובות בודדים האחד מהשנייה, אך לעולם לא נפגשו בזמן שגדלו.
בליל הבדולח, נובמבר 1938, שניהם נמלטו מאוסטריה להגן על חייהם. קיטי עזבה לאנגליה ואוטו היגר לפלסטינה. לאחר המלחמה הם שבו לווינה נואשים למצוא את שעל בגורל הוריהם
...שם, קיטי ואוטו נפגשו ומאז לעולם לא נפרדו
Study Guides
לפני ה'אנשלוס' ומלחמת העולם השנייה
קיטי ואוטו סושני נולדו שניהם ב-1924 בוינה, בירת אוסטריה, שש שנים אחרי התפרקותה של אוסטרו-הונגריה (1867-1918) וייסודה של הרפובליקה האוסטרית הראשונה (1919-1938). הם גדלו במרחק כמה רחובות זה מזה, ברובע ה-20 של העיר ('בריגיטנאו'), אך נפגשו רק בבגרותם.
השלטון הנאצי באוסטריה והיהודים
קיטי נזכרת שבילדותה (שנות ה-20 ותחילת ה-30) עדיין לא חשה באנטישמיות של ממש. אבל עם כניסת הגרמנים לאוסטריה במרץ 1938 – 'האנשלוס', סיפוח אוסטריה לרייך השלישי – חל לדבריה שינוי דרסטי במצב היהודים. בימים הראשונים שאחרי הסיפוח נעצרו אלפי יהודים, תוך גילויי אלימות והשפלה קשים. זמן מה לאחר מכן החלו הנאצים לבצע 'אריזציה' (החרמה) של בתים ועסקים יהודיים.
בריחה והשמדה
אוטו נזכר בסרט, שאפילו בעיצומן של ההידרדרות והאלימות האמינו הוריו שהם יצליחו לשרוד בוינה. אמה של קיטי שיערה ששירותו של בעלה בצבא במלחמה הקודמת יעמוד לצידם ויגונן עליהם. קראו עדות על תגובות של יהודי אוסטריה ל'אנשלוס' ועל הדילמות ביחס לעזיבה.
קיטי ואוטו רצו לעזוב את המדינה, ושניהם רצו לנסוע לפלסטינה. אוטו הגיש בקשה לעליית הנוער, ובתשעה בנובמבר 1939, בדיוק שנה אחרי ליל הפוגרום, הוא קיבל אישור להגירה חוקית.
בריטניה
בוועידת אוויאן (יולי 1938) הודיעה בריטניה כי לא תוכל לקלוט פליטים לתחומה מסיבות כלכליות. בעקבות 'ליל הפוגרום' (9 בנובמבר 1938) החליטו הבריטים להקל בהגבלות על ההגירה היהודית, ובמיוחד על הגירת ילדים. עם פרוץ המלחמה ב-1 בספטמבר, עם זאת, סירבו הממשלה הבריטית לאפשר טרנספורטים נוספים. קראו כאן מאמר מקיף על הרקע למדיניות הבריטית בשאלת הפליטים היהודים.
א"י-פלשתינה
בשנתיים הראשונות שלו בארץ (1941-1943) חי אוטו בקיבוץ, שם עבד בענפי משק שונים. ב-1943 הוא התנדב לחיל האספקה של הצבא הבריטי. במסגרת זו נשלח ב-1944 לאיטליה, שם שהה עד לכניעה הגרמנית וסיום הכיבוש בארץ זו ב-2 במאי 1945, כשבוע לפני סיום המלחמה באירופה.