אורך: 15 דקות
ארנה גולדמן לוקחת אותנו חזרה אל גרמניה שבתקופת בין-המלחמות, היכן שגדלה והכירה את חברה הראשון בתנועת נוער ציונית. אך עם עליית הנאציזם, חיי היהודים בגרמניה הפכו לקשים יותר ויותר. לכן, משפחתה נאלצה להחליט האם להישאר בפרנקפורט או להגר. ארנה ואמה עזבו לפלסטינה, בעוד שסבה החליט להישאר...
Study Guides
פרנקפורט
ההקדמה לסרט מוקדשת לתקופה שבין אמצע המאה ה-15 לסוף המאה ה-18. יהודי פרנקפורט גרו אז ברובם ב'יודנגאסה' (רחוב היהודים), הרחוב הראשי של הגטו. על מנת ללמוד יותר על ההיסטוריה של יהודי גרמניה מומלץ לקרוא כתבה מאתר דעת, וכמו כן היסטוריה כללית של התקופה באתר קהילות.
מאיר אנשל רוטשילד, מייסד שושלת משפחת רוטשילד, נולד בפרנקפורט באמצע המאה ה-17. נולדו לו חמישה בנים, וכל אחד מהם הקים בנק בעיר אחרת: בנאפולי, בוינה, בפריז, בלונדון ובפרנקפורט. כך נבנתה רשת של בנקים והמשפחה התעשרה מאוד. המוזיאון היהודי בפרנקפורט הוקם בביתו שעל גדות הנהר מיין. בקישור הבא ניתן לקרוא יותר אודות המשפחה (אנחנו קראנו את כל הכתבה בויקישיבה וסומכים על התוכן).
בסוף המאה ה-17 ובתחילת ה-18 למד בפרנקפורט שמשון וורטהיימר, יהודי חצר מאוסטריה ותלמיד חכם, ובהמשך הקים שם ישיבה. בנוסף לפועלו ההלכתי החשוב, הצליח הגביר רב ההשפעה למנוע את מכירת חיבורו האנטישמי של אייזינמנגר 'Entdecktes Judentum' ('היהדות הנחשפת לעינינו').
דירתה של ארנה בפרנקפורט שכנה בסמוך לשער אשנהיימר, חלק חשוב מהנוף העירוני. בקישור הבא תמצאו תיאור של העיר העתיקה.
משפחתה של ארנה לא הייתה דתית. יחד עם זאת, בימים הנוראים אביה וסבה היו מתפללים בבית הכנסת פרידברגר אנלגה שבעיר. אתר האינטרנט של בית הכנסת (בגרמנית) מוקדש לליל הבדולח, אשר בו הועלה בית הכנסת באש ע"י הנאצים. באתר ניתן לראות תמונות באיכות גבוהה מאוד של בית הכנסת המקורי, וכמו-כן של המוזיאון שהוקם במקום.
אחיה של ארנה למד רפואה במינכן ובברלין, ובכל פעם שחזר לפרנקפורט לביקור משפחתי הוא הזמין את ארנה לשתות איתו בקפה לאומר.
אחרי שארנה סיימה את הסטאז' שלה בלימודי הצורפות, היא למדה בבית הספר שטאדל ליישומי אומנות. יוהן שטאדל, בנקאי וסוחר גדול שמת ב-1817, הוריש את כל רכושו ואת אוסף האמנות שלו לקרן שהקימה מוסד על שמו לעידוד החשיפה הציבורית לאוסף שלו במוזיאון שטאדל. כמו כן הקימה הקרן בית ספר גבוה לסטודנטים מחוננים בשם שטאדל שולה.
לעיון במאמרים על תולדות יהודי גרמניה היכנסו לקישור.
הגירה\עלייה מגרמניה
1. למרכז אירופה
ארנה מספרת את סיפורו של אדולף, אביו של משה גולדמן, שהיגר מפולין לדסאו*, גרמניה. הוא לא היה היחיד שעשה את אותה דרך במאה התשע עשרה. היה גל הגירה גדול של משפחות יהודיות ממזרח אירופה. (קראו את המאמר הבא על ההגירה מפולין).
הגורם העיקרי להגירה ההמונית היה האנטישמיות החזקה באימפריה הרוסית. לעתים קרובות תחושות אלו גרמו לפוגרומים ולהתפרצויות אלימות, במיוחד בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה עשרים. (קראו את המאמר ממט''ח על תנאי החיים של יהודי מזרח אירופה ועל ההגירה בתקופה זו.)
ארנה מספרת שהיהודים שהגיעו לגרמניה ממזרח אירופה נקראו "אוסטיודן", בגלל שלא היו משולבים בתוך החברה הגרמנית.
עיינו בסיפור של משפחה אחת שהיגרה מפולין לברלין. לרקע נוסף ולסיפורי מסע של משפחות אל מרכז אירופה לחצו כאן .
* דסאו ׁׁ(Dessau) - עיר בסקסוניה שבגרמניה המזרחית. מקום הולדתו של משה מנדלסון, אבי תנועת ההשכלה. נחשבת לאחת מ'ערי באוהאוס' החשובות בעולם. בדסאו התקיים בית הספר לעיצוב "באוהוס" היה קים בין השנים 1925-1932. הקליקו כדי לקרוא על התנועה.
- 2. לפלסטינה
ארנה הצליחה לברוח מפרנקפורט לתל אביב. בפעם הראשונה היא נסעה עם ויזה כתיירת. כשפג תוקפה לא אשרו לה הבריטים להאריך את הוויזה ושלחו אותה חזרה לפרנקפורט.
בתקופת השלטון הנאצי יהודים רבים ניסו להגר מגרמניה בזמן, אך לא הצליחו למצוא מדינות שיקבלו אותם. המאמר הבא מתאר את ועידת אוויאן והקושי להגדיל את ההגירה היהודית למדינות שונות בעולם.
המצגת מתארת את הרקע ההיסטורי לוועידה הנ"ל, את בעיית הפליטים ואת סיפור האונייה סיינט לואיס.
יהודים רבים עלו לפלסטינה בעלייה בלתי חוקית כנגד חוקי השלטון הבריטי. שיטה זו היתה נקראת עלייה ב'.
אחרי שארנה הגיעה לתל אביב היא הרגישה בה מאוד בבית. המאמר הבא מתאר את תל אביב בשנות ה-30
וה-40. כמו כן צפו במצגת צילומים של תל אביב מהתקופה שארנה הגיעה אליה.
פלסטינה
בשנים 1917-1948 הייתה א"י-פלסטינה תחת שלטון בריטי.
הקליקו בקישורים הבאים ממאגר הסוכנות היהודית להסבר על ההיסטוריה של המנדט הבריטי, ולציר זמן משנת 1882, ובו תאריכים משמעותיים בהיסטוריה של ארץ ישראל.
קראו את המאמר הבא ללמוד יותר אודות א"י-פלסטינה במלחמת העולם השנייה ועל התגייסות היהודים לצבא הבריטי נגד הנאצים.
לקראת סוף שנת 1942, כשהתחילו להגיע ידיעות על השמדת יהודי אירופה, הציעו נציגי הקרן הקיימת לישראל להקים מוסד להנצחת שואת היהודים במלחמת עולם השנייה. לקריאה על הקמת יד ושם ועל בחירת שמו הקליקופה.
הכרזת מדינת ישראל הייתה בה' אייר תש''ח. לשמיעת הקלטת הכרזת העצמאות מהארכיון הלאומי הקליקוכאן.
דוד בן-גוריון, שישב כראש הנהלת הסוכנות היהודית בשנים 1935-1948 והנהיג את מוסדות התנועה הציונית, נתמנה עם הקמת המדינה לראש ממשלת ישראל ולשר הביטחון שלה. לצפייה בקורות החיים שלו ולקריאה עליו כחבר בקיבוץ שדה בוקר הקליקו פה.
בשנת תש"ז (1947) פרצה מלחמת השחרור. בתקופת הדיון בתוכנית החלוקה של האו''ם היו התפרצויות אלימות בין היהודים וערבים, ולמחרת החלטת כ''ט בנובמבר הן הפכו למלחמה כוללת.
עם תום מלחמת העצמאות (במרץ 1949) נחתמו הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לשכנותיה - לבנון, סוריה, מצרים וירדן. נקבע בהם הקו הירוק כקו שביתת הנשק. קו זה שימש כגבולה בפועל של ישראל עד למלחמת ששת הימים.
ב-5 ביוני 1967 פרצה מלחמה שלישית בין ישראל ושכנותיה - מצרים, ירדן וסוריה בתום מלחמה זו, מלחמת ששת הימים, נקבעו קווי הפסקת האש שבהם עברו לשליטת ישראל שטחים נרחבים שהיו קודם לכן בשליטת שכנותיה.
לחצו פה להסבר, מפות וציטוטים.
גרמניה לפני המלחמה
עם סיום מלחמת העולם הראשונה נוסדה בגרמניה רפובליקה דמוקרטית, שכינוייה היה רפובליקת ויימר. הרפובליקה התקיימה בין השנים 1919-1933. פיליפ שיידמן, הנשיא החדש, הכריז על הקמת הרפובליקה החדשה ממרפסת הרייכסטאג ב-9 בנובמבר 1918. (הקליקו כדי לשמוע הקלטה.)
למרות שהרפובליקה הוויימרית סבלה מבעיות רציניות כגון היפר-אינפלציה והתנגדות של קיצונים מן הימין ומן השמאל, היה זה גם עידן של פריחה תרבותית - ובמיוחד באומנות הפלסטית, במוזיקה ובקולנוע .הקליקו כאן לאתר מעולה (באנגלית) עם ציר זמן אודות רפובליקת ויימר.
יהודי גרמניה
לסקירה על מעמדם הפוליטי והחברתי של יהודי גרמניה בימי הביניים ותחילת תקופת ההשכלה, קראו אתהמאמר שבקישור. כמו כן היכנסו לאתר על ההיסטוריה של גרמניה.
(אנחנו קראנו את כל הכתבה בוקיפדייה וסומכים על התוכן).
לפני האמנציפציה בגרמניה ב-1871, לא ניתן לגברים יהודיים לעבוד במקצוע הנבחר שלהם, וזאת עקב הפלייה על רקע דתי. לא מעט יהודים, דוגמת מבקר הספרות הנודע קרל לודוויג ברנה (יליד פרנקפורט, שנולד כיהודה לייב ברוך) המירו את דתם לנצרות. אחרים, כגון גבריאל רייזר, האמינו באֶמַנְצִיפַּצְיָה ונאבקו למענה.
היו עיכובים בדרך לשילוב יהודי גרמניה בחברה, כגון פרעות הפ-הפ ב-1819; אבל עד לסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 יותר ויותר יהודים הפכו לחלק בלתי נפרד מן החיים המקצועיים והחברתיים של גרמניה. דוגמה טובה לכך הוא פאול אהרליך, מדען גרמני-יהודי שהיה חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת.1908.
בנוסף לתרומתם לתרבות הגרמנית והאירופאית, הצליחו חלק מן היהודים הגרמנים לסגל את יהדותם לעולם שאחרי תקופת ההשכלה. אברהם גייגר (שנולד בפרנקפורט) נחשב לאבי תנועת הרפורמה, שהשתדלה להתאים את הדת היהודית לחיי היהודים המתבוללים המודרניים. שמשון רפאל הירש, מייסדה של האוֹרְתּוֹדוֹקְסְיָה המודרנית ('הניאו-אורתודוקסיה'), שימש מ-1850 כרב הקהילה האורתודוקסית החדשה בפרנקפורט. שיטתו הייתה "תורה עם דרך ארץ" - שילוב של יהדות אורתודוקסית עם אורח חיים מודרני. הרב הירש הלך לעולמו בשנת 1889, והוא קבור בבית העלמין היהודי בפרנקפורט.
במקביל לעליית מעמדם הכלכלי-חברתי של יהודי גרמניה לאורך המאה ה-19 הם גם הפכו יותר ויותר לפטריוטים גרמנים. רבים מהם נלחמו במדים גרמניים במלחמת העולם הראשונה. דפדפו באתר המוקדש להם. בעברית תוכלו לקרוא מכתבים שנכתבו מחייל יהודי-גרמני למשפחתו. כמו-כן קראו כתבה על הקמת אנדרטהבפרנקפורט בשנת 2010 לזכרם של החללים היהודים במלחמת העולם הראשונה (רואים אותה בסרט).
ארנה מספרת שהיא הכירה את האהוב שלה, משה גולדמן, בתנועת הנוער 'קדימה'. הנה צילום משנת 1929 שלקבוצת קדימה בגרמניה. היו בגרמניה כמה תנועות נוער יהודיות. אפשר לראות ברשימה באתר כפר הנוער ובארכיון תמונות של יד ושם.
עם זרם הגירת היהודים לגרמניה בימינו (סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21), הקהילה היהודית-גרמנית נחשבת לקהילה יהודית צומחת מן הבולטות בעולם. קראו מאמר מאתר מכון גתה, המתאר את מצבם הנוכחי של יהודי גרמניה - קהילה פורחת במדינה, שלא מכבר חוללה את השואה.