רננה מלחנובה - עולם שהושמד, עולם שנזכור

במהלך ימי הביניים הייתה ליטא מדינה גדולה וחזקה. ב-1795 השתלטה האימפריה הרוסית על ליטא, אשר נשארה כבושה בידיה עד למלחמת העולם הראשונה. תקופה זו הסתיימה עם הכרזת העצמאות של ליטא ב-16 בפברואר 1918. בקישור הבא תוכלו למצוא ערך כללי על ההיסטוריה של ליטא.

מה קרה ברוסיה במהלך מלחמת העולם הראשונה ומדוע הייתה צריכה לוותר על ליטא? המלחמה לא התפתחה בכיוון הרצוי לרוסיה, ועקב כך נוצרו מתחים פוליטיים. שילוב של אי שקט חברתי ושל מחאה על המשך המלחמה הוביל בסופו של דבר למהפכת פברואר 1917.  

במהפכה נוספת שהתרחשה באוקטובר בשנה זו תפסו הבולשביקים את השלטון. קראו כאן על  מהפכת אוקטובר ועל האירועים העיקריים בה ובעקבותיה.

חמש שנים לאחר המהפכה, בשנת 1922, שונה שמה של רוסיה ל'ברית המועצות'. אחרי מות לנין בינואר 1924 התפתח מאבק על השלטון, שבסופו הפך יוסיפ ויסריונוביץ' סטלין לשליט יחיד, והטיל על ברית המועצות משטר אימים אשר לא פסק אפילו עם מותו בשנת 1953.

בשנת 1939 נחתם הסכם ריבנטרופ-מולוטוב בין גרמניה הנאצית של היטלר לבין ברית המועצות של סטלין (ראו את המסמכים המקוריים בגרמנית וברוסית בכתב העת ללימודים ליטאיים ובלטיים 'ליטואנוס'). ההסכם, שנחתם ע"י שר החוץ הגרמני יואכים פון-ריבנטרופ ושר החוץ הסובייטי וייצ'סלב מולוטוב (המוכר גם בזכות 'בקבוק המולוטוב' המפורסם, אשר זכה לכינוי זה ע"י החיילים הפיניים בזמן 'מלחמת החורף' הפינית-גרמנית ב-1939/40), היה הסכם אי-התקפה ל-10 שנים בין ברית המועצות וגרמניה הנאצית. להסכם זה היה גם נספח סודי, אשר בו חלקו ביניהן שתי המעצמות את המדינות פולין, פינלנד, ליטא, לטביה, אסטוניה ורומניה לאזורי השפעה.

עם פרוץ המלחמה בספטמבר 1939 מומשה חלוקתה של פולין ל'תחומי השפעה' (אזורי כיבוש למעשה). ביוני 1940 כבש הצבא האדום הסובייטי את ליטא (ומדינות נוספות) וביטל את עצמאותה. פתחו כאן למידע מקיף על אירועי מלחמת העולם השניה.

ב-22 ביוני 1941 הפרה גרמניה את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ופלשה לברית המועצות. פלישה זו זכתה לשם הקוד 'מבצע ברברוסה'. המערכה על ברית המועצות הפכה להיות חלק חשוב ממלחמת העולם שניה, והסובייטים כינו אותה "המלחמה הפטריוטית הגדולה" (ר' תמונות). ליטא נכבשה ע"י הצבא הגרמני כבר בימים הראשונים של הפלישה. כ-4,000 ליטאים נהרגו כתוצאה מהפצצות חיל האוויר הגרמני. בחודשים הבאים הייתה ליטא המדינה הראשונה שבה התקיימה השמדה כמעט מוחלטת של האוכלוסייה היהודית. ליטא שוחררה מן הכיבוש הנאצי ע"י 'הצבא האדום' כעבור יותר מ-3 שנים, בסתיו 1944. בסך הכל מתו במלחמת העולם השניה כ-350,000 ליטאים, יותר משליש מהם (130,000-140,000) יהודים.

עצמאותה של ליטא לא הוחזרה לה עם סיום שלטון הכיבוש הנאצי, והיא נשארה תחת שלטון ברית המועצות, אשר נמשך עד לפירוקו של 'הגוש הסובייטי'. בשנת 1989 החל מסך הברזל ליפול, תהליך שנמשך עד לשחרור המוחלט מן השלטון הסובייטי-קומוניסטי (ר' מצגת). עצמאותה המחודשת של ליטא הוכרזה ב-11 במרץ 1990 (ר' קישור למסמך העצמאות הליטאי המקורי). לראשונה מאז 1940 התכנסה ממשלה ליטאית עצמאית – ורננה מלחאנובה הייתה שם כמתורגמנית.

משפחת קליינשטיין חיה בעיר הקטנה ולקובישק שבדום מערב ליטא (ר' מפה). כפי שמזכירה רננה, לפני מלחמת העולם השניה היו 3,000 מתוך 7,000 תושבי העיר יהודים, והייתה להם מורשת יהודית עשירה. קוראי אנגלית יוכלו כאן למצוא חומר רב על החיים היהודיים בוולקובישק . אמה של רננה נולדה בעיר קטנה אחרת בליטא, פילווישוק, גם היא בעלת מסורת יהודית עשירה. להיסטוריה כללית של יהודי ליטא חפשו כאן.

רננה מספרת לנו על קבוצות שונות של אנשים שהוגלו מליטא בתקופת הכיבוש הרוסי, שהחלה     ב-1940: אנשים עשירים, אנשים מהמעמד הבינוני, ופעילים ציוניים.

אבי הציונות המודרנית היה תיאודור הרצל (1860-1904). הוא היה עיתונאי אוסטרו-הונגרי בעל שם, ובשנת 1896 התפרסם חיבורו הנודע 'מדינת היהודים'. בספר זה הסביר הרצל את תפיסתו אשר לפיה אין כל סיכוי להביס או לחסל את האנטישמיות, ושהדרך היחידה להתמודד איתה היא ע"י ייסודה של מדינת יהודים בציון (ומכאן השם 'ציונות'). למדו עוד על הנושא באתר של מוזיאון הרצל.

סיבה חשובה לכתיבת חיבורו הנ"ל של הרצל הייתה התחזקות האנטישמיות ברוסיה לקראת סוף המאה ה-19, שבאה לידי ביטוי בהתפרצויות אלימות ובפוגרומים. גורם נוסף לכך שימשה פרשת דרייפוס, שהייתה ביטוי נוסף לעליית האנטישמיות – והפעם בצרפת, ערש הליברליזם והנאורות. ניתן לקרוא כאן עוד על הגורמים לצמיחת האנטישמיות המודרנית.

על האירועים בליטא בתקופת השואה ועל רצח יהודי ליטא ניתן לקרוא במאמר מקיף זה, ובאתר יהדות ליטא. כמו כן קראו מאמר שפורסם בעיתון 'הארץ' באוגוסט 2012 על החוקר הליטאי הצעיר אשר חשף, באמצעות שרידי חפצים אישיים של יהודים שנרצחו בעיר קובנה, את סיפור רציחתם של אלפי יהודים במבצר 'הפורט השביעי' שבפאתי העיר.

כפי שנאמר בסרט, המאה ה-20 זימנה גורל נוראי לבני העם הליטאי, אשר סבלו מכיבושים רבים ומדיכוי רצחני. ההיסטוריון האמריקני טימותי סניידר טוען שקשה מאוד לליטאים להתמודד עם זכרון השואה בליטא, וזאת במיוחד לנוכח ההשוואה עם אימי שלטון הכיבוש הסובייטי בה. אחת הדרכים לנסות להתמודד ולהנציח היא באמצעות מצבות – קראו כאן מאמר על מצבות שנבנו לזכר השואה בליטא ובישראל.

רננה ואמה באו אחרי השחרור לוילנה (בירת ליטא), ומה שמצאו שם זעזע אותן מאוד. וילנה הייתה במשך מאות שנים מרכז יהודי משגשג כל כך, עד שדבק בה הכינוי "ירושלים דליטא". זכר לכל זה לא נותר כשהן הגיעו לשם. קראו כאן על הטרגדיה של יהודי וילנה בתקופת השואה.

כפי שנאמר בסרט, דבר אחד שהיה חשוב מאוד לרננה היה שבני משפחת סטרימצ'י יוכרו ע"י מוסד יד ושם כ'חסידי אומות העולם'. הכוונה בביטוי זה  היא לגויים אשר סכנו את חייהם כדי להציל יהודים בזמן השואה. באתר יד ושם ניתן למצוא חומר רב בנושא זה. כמו כן, קיים סרט נוסף של 'סנטרופה' על 'חסיד אומות עולם': 'שלוש הבטחות', המספר את סיפורן של שלוש בנות משפחת קאלף מבלגרד, האחיות ברדה ומתילדה ואימן, אשר ניצלו ע"י כומר קתולי, האב                .Andrej Tumpej

קראו עוד בריאיון (באנגלית) על חייה של רננה לפני המלחמה, וכמו כן על מקומות המסתור שלה ושל אמה בימי המלחמה ובמיוחד אצל משפחת סטרימצ'י. קראו גם את קטע הראיון העוסק בחייה החדשים של רננה אחרי המלחמה.

רננה מספרת שבעלה, מאטווי מלחאן, היה תושב נובוסיבירסק, והוא השתייך לעם 'הבוריאטים', בני רפובליקת בוריאטיה שבדרום סיביר (ראו מפה).

לכל המעוניינים בחומר נוסף על ליטא – סיפורי משפחה, תצלומים, מידע כללי – כנסו לקישור המובא כאן.

בקישור הבא תוכלו לעיין במפה של ליטא בימינו.

 ובאתר הבא תוכלו למצוא אוסף גדול של מפות היסטוריות של ליטא.